חלוקת דיבידנדים – האם זה טוב למשקיע בשוק ההון

מה זה דיבידנד? האם זה טוב למשקיע בשוק ההון? איך משקיעי ערך מתייחסים לחברות שמחלקות דיבידנדים?

דיבידנד זה כסף שהחברה מחלקת לבעלי המניות מהמזומנים שנמצאים ברשותה. מדובר בכסף שחוזר לכיס של מי שמחזיק את המניה. יש משקיעים שמחפשים במכוון להשקיע בחברות שמחלקות דיבידנדים מתוך הנחה שחברות כאלו רואות את טובת בעלי המניות לנגד עיניהן.

מצד שני, אנשים רבים טוענים שחלוקת דיבידנדים מהווה סימן שלילי המרמז שאין לחברה איך לצמוח באמצעות המזומנים שיש לה ולכן היא מחלקת דיבידנדים לבעלי המניות.

האמת נמצאת כמובן איפשהו באמצע. בארצות הברית להרבה חברות יש תרבות של חלוקת דיבידנדים לאורך שנים ארוכות ומשקיעים רבים מתכננים על קבלת הכסף הזה כחלק מתקציב ההוצאות המשפחתי. יש לזכור שחברות רבות מחלקות דיבידנדים וגם משקיעות כספים בצמיחה כך שחלוקת הדיבידנד אינה בהכרח סימן לחוסר יכולת לצמוח.

כדי לדעת אם חלוקת הדיבידנד באה על חשבון הצמיחה יש לפתוח את הדוח הפיננסי של החברה שנקרא בשפה המקצועי 10-K ולחפש כמה כסף החברה הוציאה על Capital Expenditure או בקיצור (CapEx) והאם ההוצאה הזאת יועדה לצמיחה או רק לתחזוקה של המצב הקיים. אם ההוצאה יועדה לצמיחה אז זה ברור שהדיבידנד לא בא על חשבון הצמיחה.

האם חלוקת דיבידנד זה טוב למשקיע?

משקיעי ערך לא מחליטים על השקעה בחברה על פי הקריטריון של חלוקת דיבידנדים או לא. חלוקת דיבידנדים זה בונוס שמחזיר כסף לכיס של המשקיע. היתרון המרכזי מבחינת המשקיע הנבון לגבי חלוקת דיבידנדים זאת העובדה שמחיר הכניסה למניה יורד.

אם לדוגמא קניתי מנייה ב-$30 ובכל שנה החברה מחלקת דיבידנד של $2 למניה, אז אחרי 5 שנים מחיר הכניסה שלי יהיה $20 בלבד, ואם החברה מגדילה את הדיבידנדים בכל שנה אז החזר ההשקעה אפילו מהיר יותר.

מרבית המשקיעים מכירים את המושג Dividend Yield אבל אינם מודעים לעוצמה הגלומה במושג Dividend Yield On Cost.

המושג Dividend Yield מגדיר את 'תשואת הדיבידנד' ביחס למחיר המניה ומחושב באחוזים. אם מחיר המניה הוא $40 והחברה מחלקת דיבידנדים בסך $2 בשנה אז תשואת הדיבידנד היא 5%.

לעומת זאת Dividend Yield On Cost מגדיר את תשואת הדיבידנד ביחס למחיר הכניסה לפוזיציה.

בואו ונבחן דוגמא, ולשם הפשטות נתעלם לרגע מנושא המיסוי:

• נניח ומשקיע קנה בתחילת 2019 מניה במחיר $40 ובסוף אותה שנה החברה חילקה דיבידנד על סך $2 למניה. במקרה הזה המשקיע מקבל Dividend Yield של 5% וגם ה-Dividend Yield On Cost הוא 5%.

• כעת נניח שבסוף 2020 מחיר המניה הוא כבר $50 והחברה שומרת על מדיניות חלוקת דיבידנדים לפי Dividend Yield של 5% (שזה צעד מאוד מקובל) ולכן מחלקת $2.5 למניה. עבור המשקיע מדובר ב- Dividend Yield On Cost של 6.25% היות ומחיר הכניסה שלו היה $40.

• בסוף 2021 מחיר המניה עלה ל-$60 והחברה שומרת על אותה מדיניות חלוקת דיבידנדים של 5% ולכן מחלקת $3. עבור המשקיע מדובר כבר ב- Dividend Yield On Cost של 7.5%!

מה בדיוק קרה כאן? המשקיע הנבון קנה את המניה בזול כאשר היא נסחרה במחיר של $40 ולאחר שלוש שנים הוא נהנה מתשואה של 50% עקב עליית המחיר ל-$60. אבל זאת רק ההתחלה.

בפועל, המשקיע אסף דיבידנדים הולכים וגדלים משנה לשנה בסכום כולל של $7.5 למניה מה שהוריד את מחיר הכניסה שלו מ-$40 ל-$32.5.

המשמעות היא שהתשואה הסופית האמיתית של המשקיע הנבון היא לא 50% אלא כמעט 85%! זה הבדל משמעותי.

חשוב לשים לב שהנהלת החברה לא לוקחת חובות רק כדי לממן חלוקת דיבידנד. זה יכול לקרות אם הנהלת החברה מנסה להסתיר בעיות בריווחיות דרך זה שהיא משדרת למשקיעים "עסקים כרגיל" וממשיכה לחלק דיבידנדים בעוד שבמקביל החובות גדלים ומסכנים את העסק. מצב כזה הוא מתכון בטוח לאסון וגם אותו ניתן למנוע בקלות אם קוראים את הדוח הפיננסי.

מסקנות למשקיע הנבון:

• תמיד כדאי לקנות מניות כאשר הן נמכרות בזול ולא ביוקר, וכאשר עושים זאת עם חברה שמחלקת דיבידנדים אז התשואה על ההשקעה בסוף התקופה יכולה להיות גבוהה משמעותית ממה שחשבתם.
• החזקה של מניות של חברות מעולות לאורך זמן, עם תשואה הולכת וגדלה של Dividend Yield On Cost יכולה להוריד את מחיר הכניסה של המשקיע בצורה משמעותית אפילו כמעט לאפס.